אתגר ראשון  פיתוח תשתיות תומכות מו"פ

1.1 מחקר תשתיתי/תיאורטי

1.1.1 תשתיות לחיבור בין האקדמיה לחקלאים לדיוק הצרכים המקומיים והבריאותיים, ול-'משיכת' ידע מהעולם ותקשורת שוטפת עם ארגונים בינ"ל.

1.1.2 קידום התחרותיות של המחקר התשתיתי/תיאורטי הישראלי בחו"ל- מעורבות עם קרנות מחקר ואקדמיה בינ"ל

1.1.3 תמיכה ממשלתית נדרשת לצרכי המחקר המקומי ולפיתוח התחרותיות.

1.1.4 הבטחת 'דור ההמשך' של חוקרים וחקלאים.

1.2תשתיות השכלה והכשרה- בחלוקה לנושאים:

1.2.1 חקלאות.

1.2.2 מזון ותזונה בריאה.

1.2.3 קיימות וסביבה.

1.2.4 ממשק ואינטגרציה בין התחומים.

1.3 מחקר יישומי

1.3.1 תשתיות ומתקנים (פיזי, ידע, נותני שירות) מותאמים למחקר יישומי טרום שלב הפיילוט ובמהלכו (החל משלב POC ועד שלב MVP) בתחומי אג-טק, אקווה טק ופד- טק.

1.3.2 תשתיות דאטה.

1.3.3 שימור והנגשת המגוון הגנטי, הן לבע"ח ולצמחים.

1.3.4 תמיכה ממשלתית נדרשת לפיתוח חדשנות טכנולוגית מקומית בתחומי אג-טק, אקווה טק ופד- טק.

1.3.5 חסמים בקידום מחקר רפואי בהיבטי מזון וחיבור לקבילה הרפואית.

1.3.6 מגבלות רגולטריות (לדוג' בהנדסה גנטית, הגנת הצומח, זיהומי קרקע, חומרי הדברה וצמצום פליטות לסביבה).

אתגר שני מעבר ממו"פ לייצור

2.1 חקיקה ורגולציה כחסמים לפיתוח ייצור מקומי ב Scale תעשייתי/מסחרי של חדשנות מקומית.

2.2 צורך בכוח-אדם בהשכלה גבוהה, כישורים ייחודיים (טכנולוגיים, הנדסאיים ומדעיים) ובשכר גבוה לחקלאות תעשייתית חדשנית.

2.3 עלויות הקמה ופיתוח (CapEx) ועלויות תפעול (OpEx) גבוהות של טכנולוגיות ושיטות ייצור מזון מתקדם.

2.4 עומס רגולטורי או רגולציה חדשה נדרשת בהקשרי מזון חדשים.

2.5 חיבור עולמות היזמות לחקלאות או התעשייה המקומית (בשלבי פיתוח שונים של מוצר).

אתגר שלישי מיקוד ותיעדוף

3.1 מדיניות חוצת-משרדים לתיעדוף התמיכות בהתאם לצרכי המשק בהקשר ביטחון המזון.

3.2 תמיכה ממשלתית נדרשת בהטמעת חדשנות שאינה מקומית.

3.3 חיבור שווקי היעד בחו"ל לחקלאות המקומית.