אתגר ראשון מענה אפקטיבי מותאם של התעשייה לאספקת מזון בריא ובר-השגה
1.1 התאמת התמהיל המוצרי לקידום מזון בריא בהתאם לתזונה המומלצת.
1.2 שיפור כושר התחרותיות והפחתת הריכוזיות בענף המזון.
1.3 הפחתת השימוש בחומרים מזיקים.
אתגר שני התייעלות והתפתחות טכנולוגית
2.1 עלויות הקמה גבוהות של שיטות ייצור חדשניות/ מוצרים חדשניים.
2.2 הגדלת הפריון.
2.3 הפחתת אובדן מזון במקטעי הייצור וההפצה.
2.4 ההתייעלות אנרגטית והפחתת השפעות סביבתיות.
2.5 מגבלות רגולטוריות.
אתגר שלישי רציפות והמשכיות
3.1 כוח אדם:
3.1.1 מחסור קיים בכוח-אדם בכל רמות ההכשרה וההשכלה.
3.1.2 צורך בגידול מצבת כוח-האדם לעמידה בהגדלת הייצור.
3.1.3 קשיי גיוס גוח-אדם בכל רמות ההכשרה וההשכלה.
3.2 וודאות עסקית:
3.2.1 שימור הוודאות העסקית בשגרה, תוך התייחסות לצרכי המשק בחירום, לרבות שינויים בסדרי עדיפויות
הייצור והאספקה.
3.2.2 רציפות עסקית בחירום, בדגש על מפעלים באיזורי סיכון ביטחוני, תוך התייחסות להיבטי כוח-אדם
ולאספקת חומרי הגלם.
3.3 גידול שנתי באספקת מזון:
3.3.1 מוכנות לגידול מתמשך בביקוש למזון- הן בהיבטי תשתיות (ייבוא, אחסון), הן בהיבטי יכולת הייצור וההפצה- בהתייחסות לסל המזון הנדרש, ובהתייחס ליעדי התעשייה להסתמכות של 75% חומרי גלם מקומיים.
אתגר רביעי שרשראות אספקה
4.1 רגישות ייבוא מזון וחומרי-גלם לתעשיית המזון לישראל לשיבושים בשרשראות האספקה מסיכונים 'מתפרצים'
(כגון מגיפות, מלחמות וכד').
4.2 ריכוזיות בייבוא מזון טרי וחומרי-גלם ממקורות בודדים.
4.3 הארכת חיי מדף.
4.4 מוכנות תעשיית האריזות לגידול השנתי בייצור המזון
אתגר חמישי שיתוף פעולה רב-מגזרי
5.1 תשתיות לשיתוף פעולה רב-מגזרי בין הסקטור הציבורי, השלישי והפרטי.
5.2 מינוף הקשרים עם חברות רב-לאומיות המחזיקות בבעלות חברות מזון ישראליות.
