אתגר ראשון עמידה באספקת סל המזון לאוכלוסיית ישראל ב- 25 השנים הבאות

1.1 הגדלת הייצור: הצורך בהגדלת הייצור המקומי לאורך זמן ובאופן בר קיימא ומהם האצגרים והחסמים לעמידה ביעדי האספקה המקומית הנדרשת.

1.2 קרקע: הצורך בהגדלת הייצור המקומי למול צמצום שנתי בקרקעות חקלאיות (*קיימות הערכות על
אובדן של 15-30 אלף דונם מדי שנה).

1.3 מים: עלויות המים, זמינות התשתיות, וצורך בהתייעלות בניצול מים לחקלאות.

1.4 כוח-אדם: רווחיות הענף ו-וודאות לרציפות עסקית כחסמים לכניסה של דור ההמשך; השפעות אירועים
ביטחוניים על זמינות של עובדים זרים ועלותם.

1.5 רווחיות: הגורמים המשפיעים על רווחיות גידולים שונים ועל היכולת להתחרות הן מול ייבוא במישור
המקומי הן מול מתחרים בייצוא לחו"ל.

1.6 פרקטיקות גידול: יכולת שיטות גידול חדשות להביא לעמידה ביעדים תוך קידום הקיימות והכלכלה
ההוגנת.
 

אתגר שני  ידע והכשרה

2.1 אתגרים וחסמים בהטמעת ידע וקידום הכשרות בשטח לחקלאים בנוגע להיבטי:

2.1.1 הגדלת הפריון והתייעלות בגידול (ניצול מים, פוטנציאל הייצור וכד').

2.1.2 שימור ופוריות הקרקע.

2.1.3 הקטנת ההשלכות הסביבתיות.
 

אתגר שלישי גיוון ומגוון

3.1 נושא מבני המשקים החקלאיים והשפעתם על מגוון הגידולים בישראל, כלכלה הוגנת וקיימות.

3.2 בחינת הצורך בגידול מקומי של זנים שאינם גדלים כיום בישראל אך נדרשים לאספקת סל המזון
המומלץ.

3.3 ריכוזיות גיאוגרפית והשפעותיה הבריאותיות, הסביבתיות והכלכליות (לדוג' הריכוזיות בענף לולי ההטלה
והסיכונים הבריאותיים הנגזרים ממנה) וכן ההשפעות הביטחוניות .

3.4 השפעת מזיקים ומחלות בחי ובצומח
 

אתגר רביעי אקלים והשפעה סביבתית

4.1 מהי מידת ההשפעה המשמעותית של שינויי האקלים על :

4.1.1 סוגי גידולים (מקסום התוצרת לדונם, משך העונה, איכות התוצרת).

4.1.2 כמויות המים הנדרשות.

4.1.3 מיקום גיאוגרפי.

4.2 חסמים לאימוץ והטמעה רחבים של כלים ו/או פרקטיקות גידול לצמצום הפגיעה משינויי אקלים.

4.3 מזעור הנזק הסביבתי המקומי של הייצור החקלאי.
 

אתגר חמישי  שרשרת הערך

5.1 אתגרים וחסמים במקטעים הסיטונאי והקמעונאי בשרשרת הערך, והשפעתם על ביטחון המזון.

5.2 חוסר בגילום השתנות תשומות הגידול במחיר המטרה לחקלאי.

5.3 חקלאות אזורית כפוטנציאל לאספקה מקומית.

5.4 אתגרים בשרשראות אספקה: שינוע והובלה, אחסון ושימור, אריזה וכו'.