אתגר ראשון  אתגרים וחסמים לתזונה בריאה ברמת הפרט

1.1 אוריינות בריאותית נמוכה

1.1.1 פערי ידע והבנה לגבי בריאות ותזונה בריאה, בפרט בין שכבות האוכלוסייה השונות, החל מהגיל הרך.

1.1.2 כלים לבחירת מזון בריא ודירוג עדיפות מוצרים שונים.

1.1.3 היעדר אחידות במסרים לגבי חשיבות תזונה בריאה בין מוסדות ואנשי מקצוע (לדוג' בין גני הילדים, בתי ספר, מרפאות, תזונאיות וכד').

1.2 מוטיבציה נמוכה לשינוי תזונתי:

1.2.1 הערכה נמוכה של הסיכונים והתועלות הבריאותיות והסביבתיות.

1.2.2 הערכה נמוכה של הסיכונים והתועלות הבריאותיות והסביבתיות בקרב בני נוער..

1.2.3 חסמים לקידום תזונה בריאה בקרב משפחות צעירות, נשים בהריון, ואנשים שחוו פגיעה רפואית עקב תזונה לקויה.

1.3 מזון כנורמה תרבותית מושרשת

1.3.1 הרגלי צריכה של מזון מזיק באירועים לאומיים, חגים ואירועי תרבות, ספורט מופנאי כמגבלה משמעותית לשינוי.

1.3.2 קושי לשנות הרגלים וטעמים, עקב חשיפה למזון מעובד החל מגיל הרך.

1.3.3 סטרס, לחץ ופניות נמוכה להכנת מזון ביתי .

1.4 אי-ביטחון תזונתי

1.4.1נגישות נמוכה למזון בריא.

1.4.2 היעדר כלים להכנה ובישול מזון בריא.

1.4.3 עלות גבוהה של מזון בריא והשפעתה על אוכלוסיות מעוטות-יכולת.

1.4.4 חשיפה למזון מזיק.

אתגר שני  אתגרים וחסמים לתזונה בריאה ברמת הציבורית

2.1 שיווק מזון

2.1.1 שיווק אינטנסיבי של מזון מזיק על-פני שיווק מזון בריא.

2.1.2 היעדר מגבלות שיווק מזון מזיק לילדים.

2.1.3 ארכיטקטורת הבחירה במרחב הקמעונאי.

2.1.4 נגישות למזון בריא במרחב הציבורי (לדוג' מרכזים חינוכיים, רפואיים, פנאי ותרבות).

2.2 כלים ממשלתיים:

2.2.1 היעדר רגולציה 'קשוחה' ויכולת אכיפה משמעותית במערכת המזון בהתאם להמלצות ארגוני הבריאות העולמיים.

2.2.2 היעדר תמריצים לייצור ולשיווק מזון בריא.

2.2.3 חוסר סנכרון בין משרדי ממשלה על מנת לייצר חובה לתזונה בריאה בכל מדיניות(במכרזי הזנה, בתקצוב מוסדות ציבוריים ועוד).

2.2.4 היעדר תקצוב לצעדים הנדרשים ע"מ לקדם תזונה בריאה ברמה הלאומית, לרבות תקנים, תנאי השכר, פיקוח והטמעה בשטח.

2.2.5 פיתוח תשתיות למחקר ממוקד בהיבטים בריאותיים בפיתוח זנים חקלאיים ומזון בריא.